קילה, או בשפה רפואית בקע, הוא מצב שבו רקמה פנימית כמו לולאת מעי דוחפת החוצה דרך נקודת חולשה בדופן השריר. רבים מאיתנו מופתעים לשמוע שקילה לא שייך רק למבוגרים, אלא יכול להופיע כמעט בכל גיל – מתינוקות רכים ועד גיל מבוגר מאוד. ההבדל הוא שבכל שלב בחיים הקילה מופיע מסיבות שונות, מתנהג אחרת ולעיתים גם דורש גישה שונה לטיפול. כשאנחנו שואלים באיזה גיל מקבלים קילה, התשובה היא שלא מדובר בגיל מסוים אלא במכלול של גורמים – גנטיים, פיזיולוגיים ואורח חיים – שמכתיבים מתי ואיך התופעה תופיע.
קילה אצל תינוקות וילדים קטנים
כבר בלידה חלק מהתינוקות נולדים עם חולשה טבעית סביב אזור הטבור או המפשעה. במקרים כאלה אנחנו רואים קילה טבורי או בקע מפשעתי שמתגלה לעיתים קרובות אצל תינוקות וילדים קטנים. קילה טבורי אצל תינוקות מתבטא בבליטה קטנה באזור הטבור שנראית בעיקר כשהתינוק בוכה או משתעל. ברוב המקרים הקילה הזה נסגר מעצמו עד גיל שלוש או ארבע, אך יש מקרים שבהם הוא נמשך ודורש התערבות רפואית. בקע מפשעתי אצל ילדים מתרחש כאשר תעלה שנשארה פתוחה מתקופת ההתפתחות העוברית מאפשרת לרקמה לבלוט החוצה. זה מצב שכיח יותר אצל בנים, ובדרך כלל מצריך ניתוח פשוט יחסית כדי למנוע סיבוכים בהמשך. חשוב לדעת שבגילאים האלה קילה הוא לרוב תוצאה של נטייה מולדת ולא של מאמץ פיזי.
גיל ההתבגרות וההשפעות הפיזיות
בגיל ההתבגרות הגוף עובר שינויים רבים, כולל גדילה מואצת ושינויים הורמונליים. אצל חלק מהנערים והנערות קילה עלול להתגלות דווקא בשלב הזה, במיוחד אם יש חולשה מולדת שהייתה רדומה עד אותו הזמן. פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, נשיאת משאות או שיעול כרוני יכולים לגרום לקילה להתבלט בגיל הזה. גם שינויים מהירים במשקל או מצבים של עצירות ממושכת עלולים להוות טריגר.
למרות שזה פחות שכיח מתינוקות ומבוגרים, עדיין אנחנו רואים מקרים של בני נוער שפונים לרופא בעקבות בליטה או כאב באזור המפשעה. במצבים כאלה עולה לא פעם השאלה מה זה ניתוח קילה והאם הוא נחוץ כבר בגיל צעיר. ניתוח קילה הוא הליך רפואי שבו מחזירים את הרקמה הבולטת למקומה וסוגרים או מחזקים את האזור החלש בדופן השריר, לעיתים באמצעות רשת מיוחדת שמונעת חזרה של הבקע.
אצל בני נוער ההחלטה על ניתוח מתקבלת לפי גודל הקילה, מידת הכאב והסיכון לסיבוכים עתידיים. לרוב ההמלצה היא לא לדחות, כדי למנוע מצב שבו הקילה יילכד ויגרום לבעיה חמורה יותר. הידיעה שהניתוח נחשב בטוח ושכיח מעניקה להורים ולנערים עצמם תחושת ביטחון שהתהליך נועד לפתור את הבעיה מהשורש ולא רק להקל זמנית על התסמינים.
קילה בגילאי 20 עד 40 – אורח חיים ומאמץ
בגילאים הצעירים־בוגרים אנחנו בדרך כלל נמצאים בשיא הכוח הפיזי שלנו, אבל דווקא כאן מתחילה להופיע השפעת אורח החיים על הבריאות שלנו. אנשים שעובדים בעבודות פיזיות מאומצות, מרימים משאות כבדים או מתאמנים בחדרי כושר בלי הקפדה על טכניקה נכונה – נמצאים בסיכון מוגבר לפתח קילה. גם נשים אחרי לידה עלולות לפתח קילה בגלל עומסים על דופן הבטן בזמן ההיריון. זו תקופה שבה אנחנו לרוב לא חושבים על חולשה גופנית, ולכן קילה שמתגלה בגיל הזה נתפס כמפתיע ומעורר שאלות. חשוב להבין שבגילאי 20 עד 40 הגורמים הם לא מולדים בלבד אלא גם סביבתיים והרגליים יומיומיים.
קילה בגילאי 40 עד 60 – הגוף מתחיל לשדר אותות
ככל שאנחנו מתבגרים, שרירי הליבה ודופן הבטן מאבדים מהחוזק והאלסטיות שלהם. בגילאי 40 עד 60 הסיכוי לפתח קילה עולה משמעותית. זה גיל שבו חלקנו עדיין פעילים מאוד, עובדים בעבודות פיזיות או עוסקים בספורט, אבל גם מתחילים להרגיש את ההשפעות של השנים – עודף משקל שמצטבר, עישון ממושך או מחלות כרוניות שמחלישות את הרקמות. אצל גברים קילה מפשעתי נפוץ במיוחד בתקופה הזו, ואצל נשים קילה טבורי או בקע בצלקות ניתוחיות יכול להופיע. זו גם תקופה שבה רבים מאיתנו מתחילים לבצע יותר בדיקות רפואיות שגרתיות, ולכן הקילה מתגלה לעיתים במקרה במהלך בדיקה אחרת.
קילה בגיל מבוגר – מעל גיל 60
בגיל השלישי הסיכון לקילה עולה עוד יותר. הרקמות חלשות, תהליכי ריפוי איטיים יותר והיסטוריה של מחלות או ניתוחים קודמים יכולים כולם להוביל להופעת קילה. בגיל הזה אנחנו רואים לא פעם בקעים חוזרים – כלומר קילה שכבר נותח בעבר וחזר שוב בגלל החולשה המתמשכת של הרקמות. גם שיעול כרוני, עצירות ובעיות נשימה כרוניות נפוצות יותר בגיל הזה ותורמות ללחץ על דופן הבטן. בנוסף, בגיל המבוגר לעיתים קשה יותר לעבור ניתוח, ולכן יש צורך בהחלטות רפואיות עדינות יותר שמאזנות בין איכות חיים לבין סיכון.
מה משפיע על הגיל שבו מופיע קילה
הגיל שבו קילה מתגלה אצלנו תלוי במגוון גורמים, חלקם מולדים וחלקם סביבתיים.
- חולשה מולדת בדופן הבטן או תעלות פתוחות מלידה
- פעילות פיזית אינטנסיבית או עבודה עם עומסים כבדים
- הריונות ולידות שמחלישים את שרירי הבטן
- עליות וירידות חדות במשקל לאורך השנים
- מחלות כרוניות כמו שיעול ממושך או בעיות נשימה
- תהליך ההזדקנות שמביא איתו היחלשות טבעית של השרירים
כל אחד מהגורמים האלו משפיע על התזמון שבו הקילה יופיע, ולכן אין גיל אחד קבוע שבו אפשר לומר בוודאות שזה קורה.
איך מאבחנים בכל גיל
האבחון של קילה דומה בכל גיל, אבל אצל תינוקות וילדים קטנים הוא מתבסס בעיקר על בדיקה גופנית והסתכלות. אצל מבוגרים לעיתים נעזרים גם בבדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד או CT כדי לוודא את המיקום והחומרה. חשוב מאוד לא לדחות פנייה לרופא כשיש חשד לקילה, גם אם מדובר בילד קטן וגם אם מדובר במבוגר בגיל מתקדם. ככל שהאבחון נעשה מוקדם יותר, כך אפשר למנוע סיבוכים ולקבל החלטה נכונה לגבי הצורך בניתוח.
מה קורה אם לא מטפלים
קילה שלא מטופל עלול להחמיר עם הזמן. אצל ילדים הוא עלול לגדול ולהפוך לבעיה שדורשת ניתוח בהול, ואצל מבוגרים הוא עלול לגרום לסיבוכים כמו קילה כלוא שבו רקמה נלכדת וזרימת הדם אליה נפגעת. זה מצב מסוכן שמצריך טיפול מיידי. לכן לא משנה באיזה גיל אנחנו מגלים קילה, חשוב לשים לב לתסמינים ולהיות במעקב רפואי.
הטיפול בקילה – דומה אך מותאם גיל
אם עדיין אינכם בטוחים מה זה קילה ומה הקשר לאורולוג, אז חשוב שתדעו כי ברוב המקרים הפתרון לקילה הוא ניתוח, אך הגישה משתנה בהתאם לגיל. אצל תינוקות עם קילה טבורי קל לרוב ממתינים לראות אם זה נסגר מעצמו. אצל ילדים עם בקע מפשעתי ההמלצה היא בדרך כלל על ניתוח פשוט יחסית. אצל מבוגרים צעירים ובני גיל העמידה מבצעים ניתוחים מתקדמים, לעיתים בגישה זעיר פולשנית שמאפשרת חזרה מהירה לפעילות. בגיל המבוגר, לעומת זאת, לעיתים צריך לשקול בזהירות את מצבו הבריאותי של המטופל לפני שמחליטים על ניתוח.
לסיכום
אין גיל אחד שבו כולנו מקבלים קילה. זה יכול לקרות כבר בלידה, בגיל ההתבגרות, באמצע החיים או בגיל השלישי. ההבדל הוא בגורמים ובדרך שבה הקילה מתבטא. מה שחשוב להבין הוא שהקילה לא נעלם מעצמו ברוב המקרים, ולכן ברגע שאנחנו מבחינים בתסמינים כדאי לפנות לרופא. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים שלנו. ככל שנהיה מודעים לנושא ונבין שהוא יכול להופיע בכל שלב, נוכל להקשיב לגוף שלנו טוב יותר ולדאוג לבריאות שלנו בצורה נכונה.