בקצרה
ניתוח כפתורים, החדרת צינוריות אוורור לעור התוף, הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בילדים. הוא מומלץ בעיקר לילדים עם נוזל מתמשך מאחורי עור התוף שפוגע בשמיעה, או עם דלקות אוזניים חוזרות. הניתוח קצר, ההחלמה מהירה, ולרוב השמיעה משתפרת מיד. המדריך מסביר מתי הניתוח באמת נדרש ומתי אפשר לחכות, מה קורה ביום הניתוח, מה עושים עם מים ומקלחות, ומה הסיכונים.
כמעט כל הורה לפעוט מכיר את תקופת דלקות האוזניים: לילות בלי שינה, אנטיביוטיקה, ושוב ושוב ביקורים אצל רופא הילדים. אצל רוב הילדים הדלקות פוחתות עם הגיל. אבל אצל חלקם נוזל נשאר מאחורי עור התוף במשך חודשים, השמיעה נפגעת, ולפעמים גם הדיבור מתעכב. כשזה המצב, רופא אף אוזן גרון עשוי להמליץ על ניתוח כפתורים. ההמלצה מעוררת אצל הורים רבים חששות: האם זה באמת נחוץ, מה כרוך בהרדמה, ואיך יראו החיים עם צינוריות באוזניים. המדריך הזה נועד לענות על השאלות האלה.
מה זה ניתוח כפתורים
האוזן התיכונה היא חלל קטן מאחורי עור התוף, שמתאוורר דרך צינור דק בשם החצוצרה, המחבר אותו לאחורי האף. אצל ילדים צעירים החצוצרה קצרה, אופקית יותר ונוטה להיחסם, במיוחד בזמן הצטננויות או כשהשקדים השלישיים מוגדלים. כשהאוורור נפגע, נוזל מצטבר באוזן התיכונה ועלול להזדהם.
בניתוח כפתורים יוצרים פתח זעיר בעור התוף, שואבים את הנוזל ומחדירים צינורית קטנה, "כפתור", שמאפשרת לאוויר להיכנס לאוזן התיכונה ולנוזלים לצאת. הצינורית עושה את העבודה שהחצוצרה אינה מצליחה לעשות, עד שהיא מתבגרת ומשתפרת.
מתי הניתוח מומלץ
ההנחיות הקליניות של האיגוד האמריקני לרפואת אף אוזן גרון, שעודכנו ב־2022, מגדירות שני מצבים עיקריים:
- נוזל מתמשך באוזן התיכונה: נוזל בשתי האוזניים שנמשך שלושה חודשים ומעלה ומלווה בירידה בשמיעה, או נוזל מתמשך אצל ילד שנמצא בסיכון מוגבר לבעיות דיבור, שפה או למידה.
- דלקות חוזרות: ילד עם דלקות אוזניים חוזרות, שבזמן הבדיקה יש לו גם נוזל באוזן. מקובל להגדיר דלקות חוזרות כשלוש דלקות בחצי שנה או ארבע בשנה.
ההנחיות גם מבהירות מתי לא כדאי למהר: ילד עם נוזל שנמשך פחות משלושה חודשים, או עם דלקות חוזרות שבין הדלקות האוזן שלו נקייה, אינו זקוק לרוב לניתוח. במקרים רבים הנוזל נספג מעצמו, ולכן מקובל להמתין ולעקוב, עם בדיקות שמיעה חוזרות.
איך מאבחנים שצריך ניתוח
האבחון כולל בדיקת אוזניים אצל רופא אף אוזן גרון, לעתים בעזרת מיקרוסקופ, ובדיקת טימפנומטריה, שבודקת את תנועתיות עור התוף ומזהה נוזל מאחוריו. בדיקת שמיעה מתאימה לגיל היא חלק חשוב בהחלטה, משום שירידה בשמיעה היא אחד השיקולים המרכזיים. הרופא ישאל גם על הדיבור, על הקשב בגן ועל השינה, וירצה לדעת אם יש נחירות או נשימה מהפה, סימנים לשקדים שלישיים מוגדלים.
איך מזהים שהילד שומע פחות
נוזל באוזן התיכונה כמעט אינו כואב, ולכן הורים רבים לא יודעים שהוא קיים. הירידה בשמיעה שהוא גורם דומה לשמיעה מתחת למים: הילד שומע, אבל עמום. סימנים שכדאי לשים לב אליהם: הגברת עוצמת הטלוויזיה, בקשות חוזרות לחזור על דברים, תגובה רק כשפונים אליו פנים מול פנים, צעקות או דיבור בקול רם, עיכוב בהתפתחות הדיבור או דיבור לא ברור, ובגן, דיווחים על קשב נמוך או על כך שהילד "בעולם משלו". חוסר יציבות, נפילות ושינה לא שקטה עשויים להופיע גם הם. כשמופיעים סימנים כאלה, כדאי לבקש בדיקת שמיעה, גם אם אין דלקות אוזניים בולטות.
הקשר לשקדים השלישיים
השקדים השלישיים נמצאים בחלק האחורי של האף, בדיוק ליד פתח החצוצרה. כשהם מוגדלים, הם עלולים לחסום את האוורור של האוזן ולשמש מאגר לחיידקים. לכן, אצל ילדים שסובלים גם מנחירות, מנשימה דרך הפה או מגודש אפי ממושך, ההחלטה על כפתורים נבחנת לעתים יחד עם הסרת השקדים השלישיים. ההנחיות ממליצות לשקול את ההסרה בעיקר אצל ילדים מגיל ארבע ומעלה, או כשיש לכך התוויה נפרדת, ובכל ניתוח כפתורים חוזר.
כשצריך ניתוח חוזר
אצל חלק מהילדים הבעיה חוזרת אחרי שהצינוריות יוצאות, משום שהחצוצרה עדיין לא הבשילה. במקרים כאלה מבצעים לעתים ניתוח כפתורים נוסף, ובמקרים רבים מסירים באותו ניתוח גם את השקדים השלישיים. הצורך בניתוח חוזר אינו כישלון של הניתוח הראשון, אלא משקף את קצב ההתבגרות של האוזן של הילד הספציפי. עם השנים, כשהחצוצרה מתארכת ומשנה את זוויתה, הבעיה נעלמת אצל רוב הילדים.
ביום הניתוח
אצל ילדים הניתוח מבוצע בהרדמה כללית קצרה. הניתוח עצמו נמשך בדרך כלל כרבע שעה, וכולל את שתי האוזניים. אין חתכים חיצוניים: הכול נעשה דרך תעלת האוזן בעזרת מיקרוסקופ. במקרים רבים, בעיקר כשהשקדים השלישיים מוגדלים או כשזה ניתוח כפתורים חוזר, מסירים באותו ניתוח גם את השקדים השלישיים, מה שעשוי להפחית את הצורך בניתוח נוסף.
רוב הילדים משתחררים הביתה באותו יום, אחרי כמה שעות של התאוששות. ההרדמה עלולה לגרום לאי שקט, לבכי או לבחילה בשעות הראשונות, אבל אלה חולפים במהירות. הורים רבים מספרים שכבר באותו ערב הילד מגיב לרעשים שלא שם לב אליהם קודם.
אחרי הניתוח
הכאב אחרי ניתוח כפתורים קל בדרך כלל, ומספיק משכך כאבים פשוט. ייתכן שתופיע הפרשה קלה מהאוזן בימים הראשונים, ולעתים הרופא ימליץ על טיפות אוזניים לכמה ימים. רוב הילדים חוזרים לגן ולשגרה תוך יום או יומיים.
ומה עם מים? זו השאלה הנפוצה ביותר. ההנחיות העדכניות קובעות שאין צורך בשגרה באטמי אוזניים במקלחת, ברחצה או בשחייה בבריכה. עם זאת, כדאי להימנע מצלילה עמוקה, ורופאים מסוימים ממליצים על הגנה במים לא נקיים כמו אגמים, או כשהילד סובל מהפרשות חוזרות. כדאי לקבל הנחיה מהרופא המטפל.
כמה זמן הצינוריות נשארות
הצינוריות הנפוצות נדחפות החוצה מעצמן, כשעור התוף מתחדש, בדרך כלל אחרי שישה עד שמונה עשר חודשים. לרוב זה קורה בלי שההורים ישימו לב, והצינורית נמצאת לפעמים בתעלת האוזן בביקורת. אחרי שהן יוצאות, החור בעור התוף נסגר כמעט תמיד מעצמו. יש גם צינוריות לטווח ארוך, שמשמשות במקרים נבחרים. הביקורות אחרי הניתוח מאפשרות לוודא שהצינוריות פתוחות ושהשמיעה תקינה.
הסיכונים
- הפרשה מהאוזן: הסיבוך השכיח ביותר, בעיקר בזמן הצטננות או אחרי חשיפה למים. לרוב מטופלת בטיפות אוזניים בלבד, בלי צורך באנטיביוטיקה דרך הפה.
- חסימת הצינורית: לעתים הצינורית נחסמת בהפרשות, ולפעמים ניתן לפתוח אותה בטיפות.
- יציאה מוקדמת: צינורית שיוצאת מוקדם מדי, לפני שהבעיה נפתרה, עשויה לחייב ניתוח חוזר.
- נקב שאינו נסגר: במיעוט קטן מהמקרים החור בעור התוף נשאר פתוח אחרי יציאת הצינורית, ועשוי לחייב תיקון בהמשך.
- הצטלקות של עור התוף: כתמים לבנים שנראים בבדיקה, שלרוב אינם משפיעים על השמיעה.
חלופות לניתוח
כשהנוזל קיים זמן קצר, המתנה ומעקב הם החלופה העיקרית. יש מקרים שבהם מוצעת טכניקת ניפוח אוזניים, שבה הילד מנפח בלון קטן דרך האף כדי לפתוח את החצוצרה. במקרים נבחרים, למשל כשהניתוח אינו אפשרי, מכשיר שמיעה זמני יכול לגשר על התקופה. אנטיביוטיקה, תרסיסי סטרואידים לאף ותרופות נגד אלרגיה אינם מומלצים כטיפול שגרתי לנוזל באוזן, משום שלא הוכחה יעילותם.
איך בוחרים רופא
ניתוח כפתורים הוא ניתוח שגרתי לרופאי אף אוזן גרון, אבל כדאי לבחור רופא שמתמחה בילדים, שמקדיש זמן להסביר את ההחלטה ושמבצע מעקב מסודר אחרי הניתוח. לסקירה של רופאים מומלצים בתחום אפשר לעיין בניתוח כפתורים – ארבעת המומלצים בישראל.
שאלות נפוצות
באיזה גיל מבצעים ניתוח כפתורים?
הוא נפוץ בעיקר בגילאי שנה עד חמש, אבל יכול להתבצע בכל גיל כשקיימת התוויה.
האם הילד צריך אטמי אוזניים במקלחת ובבריכה?
לפי ההנחיות העדכניות אין צורך בשגרה באטמים במקלחת או בבריכה. כדאי להימנע מצלילה עמוקה ולהתייעץ עם הרופא לגבי מים לא נקיים.
כמה זמן נמשך הניתוח?
כרבע שעה בהרדמה כללית קצרה, ורוב הילדים חוזרים הביתה באותו יום.
מתי הכפתורים יוצאים?
בדרך כלל מעצמם אחרי שישה עד שמונה עשר חודשים, והחור בעור התוף נסגר כמעט תמיד מעצמו.
האם תמיד צריך ניתוח כשיש נוזל באוזן?
לא. נוזל שנמשך פחות משלושה חודשים נספג לעתים קרובות מעצמו, ולכן מקובל להמתין ולעקוב עם בדיקות שמיעה.
סיכום
ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר ושגרתי, שיכול לשפר מאוד את השמיעה, את השינה ואת איכות החיים של ילד שסובל מנוזל מתמשך או מדלקות אוזניים חוזרות. ההחלטה צריכה להתבסס על משך הנוזל, על בדיקת השמיעה ועל ההשפעה על הילד, ולא רק על מספר הדלקות. הורים שמבינים את ההתוויות, את ההחלמה ואת הסיכונים יכולים לקבל את ההחלטה בביטחון, יחד עם רופא אף אוזן גרון.