ניתוח טחורים – המדריך השלם להחלטה הנכונה

טחורים הם נושא שרבים מתביישים לדבר עליו, ולכן לא פעם סובלים בשקט במשך שנים. בפועל, מדובר באחת הבעיות השכיחות ביותר ברפואה: חלק גדול מהמבוגרים יסבלו מתסמינים של טחורים בשלב כלשהו בחייהם. הבשורה הטובה היא שרוב המקרים מטופלים בהצלחה בלי ניתוח, ושגם כשנדרש ניתוח, יש היום מגוון אפשרויות, חלקן עם החלמה נוחה בהרבה מבעבר. ההחלטה הנכונה מתחילה בהבנה מה בדיוק הבעיה, ומה כל טיפול יכול ולא יכול לעשות.

מה הם טחורים

טחורים אינם מחלה כשלעצמם. כולנו נולדים עם כריות של כלי דם ורקמה תומכת בתעלת פי הטבעת, שעוזרות לשמור על אטימות. הבעיה מתחילה כשהכריות האלה מתנפחות, מדממות או צונחות החוצה. הגורמים העיקריים הם מאמץ ממושך ביציאות, עצירות כרונית, ישיבה ממושכת בשירותים, היריון ולידה, עודף משקל והזדקנות של הרקמה התומכת.

מבחינים בין שני סוגים. טחורים פנימיים נמצאים בתוך התעלה, מעל קו שבו כמעט אין עצבי כאב, ולכן הם מתבטאים בעיקר בדימום ללא כאב ובצניחה. טחורים חיצוניים נמצאים מתחת לעור סביב פי הטבעת, באזור רגיש מאוד, ועלולים לגרום לכאב, במיוחד כשנוצר בהם קריש דם.

דרגות הטחורים הפנימיים

הטיפול בטחורים פנימיים נקבע במידה רבה לפי הדרגה:

• דרגה 1: טחורים שמדממים אך אינם צונחים החוצה.
• דרגה 2: טחורים שצונחים בזמן יציאה וחוזרים פנימה מעצמם.
• דרגה 3: טחורים שצונחים וצריך להחזיר אותם ביד.
• דרגה 4: טחורים שצנחו ואי אפשר להחזיר אותם פנימה.

לפני הכול: דימום מפי הטבעת מחייב בירור

טחורים הם הסיבה השכיחה לדם אדום על נייר הטואלט, אבל הם לא הסיבה היחידה. סדק בפי הטבעת, דלקות מעי, פוליפים וסרטן המעי הגס עלולים לגרום לתסמינים דומים. לכן, לפני שמייחסים דימום לטחורים, חשוב לעבור בדיקה אצל רופא. אצל אנשים מעל גיל ארבעים וחמש בערך, אצל מי שיש לו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי, או כשיש סימני אזהרה כמו שינוי בהרגלי היציאות, ירידה במשקל, אנמיה או דם כהה, הרופא ימליץ לרוב על קולונוסקופיה. אבחון נכון הוא הבסיס לכל טיפול.

הטיפול השמרני: הבסיס שאי אפשר לדלג עליו

רוב הטחורים בדרגות 1 ו־2 משתפרים משמעותית בשינויים פשוטים, וגם מי שעובר ניתוח צריך אותם כדי למנוע חזרה:

• סיבים תזונתיים: העלאה הדרגתית של צריכת הסיבים מירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, ולעתים תוספי סיבים. מחקרים הראו שסיבים מפחיתים דימום ותסמינים.
• שתייה מספקת לאורך היום.
• הרגלי שירותים נכונים: לא לדחות את הדחף, לא להתאמץ, ולא לשבת בשירותים זמן ממושך, למשל עם הטלפון.
• אמבטיות ישיבה במים פושרים, שמקלות על כאב וגירוד.
• משחות ונרות שמקלים על התסמינים לטווח קצר.

טיפולים במרפאה

כשהטיפול השמרני אינו מספיק, ובעיקר בטחורים פנימיים בדרגות 1 עד 3, אפשר לבצע טיפולים פשוטים במרפאה, בלי הרדמה כללית:

קשירה בגומייה. הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר במרפאה. מניחים גומייה קטנה על בסיס הטחור, אספקת הדם אליו נחסמת, והוא נושר תוך כשבוע. לעתים נדרשים כמה טיפולים. התחושה היא בעיקר לחץ ואי נוחות, ורוב המטופלים חוזרים לשגרה מיד.

הזרקה לטחור (סקלרותרפיה) וקרישה באינפרא־אדום הן חלופות לטחורים קטנים, בעיקר בדרגות הנמוכות.

הניתוחים: מהקלאסי ועד השיטות החדשות

כריתת טחורים קלאסית. בניתוח מסירים את רקמת הטחורים העודפת. זהו הטיפול היעיל ביותר לטחורים בדרגות 3 ו־4, לטחורים מעורבים ולמקרים שחזרו אחרי טיפולים אחרים, ושיעור החזרה אחריו הנמוך ביותר. החיסרון המרכזי הוא הכאב בתקופת ההחלמה, שנמשך לרוב שבועיים עד ארבעה.

קשירת עורקי הטחורים בהנחיית דופלר. בשיטה זו מאתרים באולטרסאונד את העורקים שמזינים את הטחורים וקושרים אותם, ולעתים גם מקבעים את הרקמה הצונחת. ההחלמה כואבת פחות מהניתוח הקלאסי, אך שיעור החזרה מעט גבוה יותר.

לייזר. בשיטות הלייזר מחדירים סיב דק לתוך הטחור, והאנרגיה מכווצת את הרקמה מבפנים. היתרון הוא כאב מועט יחסית והחלמה מהירה, והשיטה מתאימה בעיקר לדרגות 2 ו־3. הנתונים ארוכי הטווח עדיין מצטברים.

שיטת הסיכות. בשיטה זו מעגנים את הטחורים הצונחים חזרה למקומם בעזרת מכשיר סיכות. היא כרוכה בפחות כאב מהניתוח הקלאסי, אך שיעור החזרה גבוה יותר.

הבחירה בין השיטות תלויה בסוג הטחורים, בדרגה, בתסמינים ובהעדפה האישית בין החלמה קלה יותר לבין סיכוי נמוך יותר לחזרה.

טחור חיצוני עם קריש

טחור חיצוני שנוצר בו קריש דם גורם לגוש כחלחל וכואב מאוד ליד פי הטבעת. כשהוא מגיע לטיפול בימים הראשונים, בדרך כלל בתוך שלושה ימים, הרופא עשוי להמליץ על הוצאת הקריש בהרדמה מקומית, מה שמביא להקלה מהירה. אחרי כמה ימים הכאב מתחיל לרדת מעצמו, ואז מעדיפים לרוב טיפול שמרני.

ההחלמה אחרי ניתוח

אחרי כריתת טחורים קלאסית, הכאב בולט במיוחד בשבוע הראשון ובעיקר ביציאות. לכן ההנחיות כוללות משככי כאבים לפי שעון, מרככי צואה וסיבים כדי שהיציאות יהיו רכות, אמבטיות ישיבה כמה פעמים ביום ומנוחה. דימום קל והפרשה צפויים בשבועות הראשונים. רוב המטופלים חוזרים לעבודה משרדית אחרי שבוע עד שבועיים, ולפעילות מלאה אחרי כשלושה עד ארבעה שבועות. בשיטות הזעיר־פולשניות ההחלמה מהירה יותר.

הסיכונים

• כאב בתקופת ההחלמה, בעיקר בניתוח הקלאסי.
• קושי זמני במתן שתן בימים הראשונים.
• דימום, לרוב קל. דימום משמעותי, בעיקר כשבוע אחרי הניתוח, מחייב פנייה מיידית.
• היצרות של פי הטבעת, נדירה, כשמוסרת רקמה רבה מדי.
• פגיעה בשליטה בגזים או ביציאות, נדירה ובדרך כלל זמנית.
• חזרה של הטחורים, בשיעור שמשתנה לפי השיטה.

טחורים בהיריון ואחרי לידה

היריון הוא אחד הגורמים השכיחים לטחורים. הלחץ של הרחם הגדל על כלי הדם באגן, השינויים ההורמונליים והעצירות השכיחה בהיריון מגבירים את הנטייה אליהם, והמאמץ בלידה עלול להחמיר אותם. הבשורה הטובה היא שאצל רוב הנשים הטחורים משתפרים משמעותית בשבועות ובחודשים שאחרי הלידה. בתקופה הזו הטיפול מבוסס כמעט תמיד על אמצעים שמרניים: סיבים, שתייה, מרככי צואה בטוחים לפי המלצת רופא, אמבטיות ישיבה ומשחות שמותרות בהיריון ובהנקה. ניתוח בזמן היריון נדיר מאוד ושמור למקרים חריגים, ובדרך כלל ממליצים לחכות לפחות כמה חודשים אחרי הלידה לפני שמחליטים על טיפול פולשני, כדי לראות כמה מהבעיה חולפת מעצמה.

איך מונעים חזרה

גם אחרי טיפול מוצלח, הטחורים עלולים לחזור אם הגורמים שיצרו אותם נשארים. ההרגלים שמונעים חזרה הם אותם הרגלים של הטיפול השמרני: תזונה עשירה בסיבים ושתייה מספקת לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה שמעודדת פעילות מעיים תקינה, הימנעות ממאמץ ומישיבה ממושכת בשירותים, וטיפול מוקדם בעצירות או בשלשולים כרוניים. אצל מי שעובד בישיבה ממושכת, הפסקות קצרות לתנועה במהלך היום עוזרות גם הן.

איך בוחרים מנתח

טחורים מטופלים בידי כירורגים כלליים, וטוב יותר בידי כירורגים שמתמחים במחלות פי הטבעת והמעי הגס. כדאי לבחור מנתח שמציע מגוון שיטות, ולכן יכול להתאים את הטיפול אליכם ולא להפך. לסקירה של מנתחים מובילים בתחום אפשר לעיין בניתוח טחורים – ארבעת המומלצים בישראל.

שאלות לשאול בפגישת הייעוץ

• מה סוג הטחורים שלי ובאיזו דרגה הם?
• האם יש צורך בקולונוסקופיה לפני הטיפול?
• אילו טיפולים מתאימים לי, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד?
• איך תיראה ההחלמה, וכמה זמן אצטרך לנוח?
• מה הסיכוי שהטחורים יחזרו, ואיך אפשר למנוע זאת?

שאלות נפוצות

האם כל טחור מחייב ניתוח?

לא. רוב הטחורים מגיבים לסיבים, לשתייה, לשינוי הרגלי שירותים ולטיפולים מקומיים. טיפולים במרפאה וניתוחים שמורים למקרים שלא השתפרו או לדרגות מתקדמות.

מה הטיפול היעיל ביותר לטחורים?

לטחורים בדרגות 3 ו־4, כריתה קלאסית היא היעילה ביותר ובעלת שיעור החזרה הנמוך ביותר, אך ההחלמה בה כואבת יותר. בדרגות נמוכות, קשירה בגומייה יעילה מאוד.

האם ניתוח לייזר לטחורים כואב פחות?

כן, שיטות הלייזר כרוכות בדרך כלל בכאב מועט יותר ובהחלמה מהירה, אך הן מתאימות בעיקר לדרגות 2 ו־3, והנתונים ארוכי הטווח עדיין מצטברים.

כמה זמן לוקחת ההחלמה אחרי ניתוח טחורים?

אחרי ניתוח קלאסי חוזרים לעבודה משרדית אחרי שבוע עד שבועיים ולפעילות מלאה אחרי שלושה עד ארבעה שבועות. בשיטות זעיר־פולשניות ההחלמה מהירה יותר.

האם דם בצואה הוא תמיד טחורים?

לא. גם סדק, דלקות מעי, פוליפים וסרטן המעי עלולים לגרום לדימום, ולכן חשוב לעבור בדיקה, ולעתים קולונוסקופיה.

סיכום

טחורים הם בעיה שכיחה, וברוב המקרים אפשר לטפל בהם בלי ניתוח. כשנדרש טיפול נוסף, הבחירה בין קשירה בגומייה, שיטות זעיר־פולשניות וניתוח קלאסי צריכה להתבסס על סוג הטחורים, הדרגה והעדפות המטופל. בירור נכון של הדימום, שינוי הרגלים ובחירת מנתח שמכיר את כל השיטות הם המפתח לפתרון יעיל ולמניעת חזרה.